למרות שכתיבה תמיד היתה חלק ממני, את עולם הבלוגים גיליתי לראשונה קצת באיחור, ביוני 2007, כשקם אתר חדש ברשת: קפה דה מרקר. הבלוג שלי שם, כלל הרבה סיפורים אישיים, חוויות, הגיגים ועוד דברים שנהנתי לכתוב, לעצמי ולאחרים, בנושאים שונים ומגוונים. בחודשים הראשונים הייתי פעיל מאוד, נהנתי מאוד מהכתיבה, מהשיתוף בסיפורים, מתגובות הגולשים והייתי מעדכן את הבלוג פעם בשבוע לפחות.
בשלב מאוחר יותר, כשאני ובת זוגתי (לעתיד - אשתי) ביססנו יותר את הקשר ביננו, ובעיקר לאחר שהתחתנו, בנובמבר 2007, כמעט ולא מצאתי זמן לכתוב ולהקדיש זמן בבלוג, על אף שהכתיבה תמיד דגדגה לי בין האצבעות.
עם כניסת פייסבוק עמוק לתודעה, הקמתי לי כמובן פרופיל אותו הייתי מעדכן בסטטוסים באופן שוטף ותדיר. כנולדה אופיר בתי הבכורה, באקטובר 2008, הקמתי לי גם ערוץ יו-טיוב משלי וגם לשם התחלתי באופן שוטף להעלות סרטונים שונים שלה ושל המשפחה.
את הבלוג השני שלי, ששימש לי יותר כמעיין ארכיון פרטי, הקמתי באתר הייד פארק (אותו אני מנהל בעצמי בימים שלה) וקראתי לו הפינה של ליאור וייץ. החלטתי לרכז במקום אחד את כל מה שנכתב עלי וכל מה שכתבתי בעצמי כמובן באתרים שונים ברשת. כך למשל ניתן למצוא שם כתבות וטורים שלי מהתקופה שעבדתי ככתב ועורך משמרת באתר וואלה (בין השנים 2002-2005), את אותו פוסטים מתוך קפה דה-מרקר, טיפים שכתבתי באתר לטמייל מהטיולים שלי בחו"ל (לטורקיה ולתאילנד), הצעות חוק שהצעתי באתר שכתב נסגר (לדעתי הרב) כנסת2.0 ואפילו את נאום הבר מצווה שלי, רגע לפני שאני אשכח אותו בע"פ... בקיצור, אתם יותר ממוזמנים להיכנס ולבקר. כחובב נוסטלגיה ותקשורת גם יחד תמצאו שם גם, למשל, ארכיון מרתק: כל כותרות העיתונים הגדולים בארה"ב ביום בו אובאמה נבחר ועוד ועוד..
והנה, היום הוא יום חג: אני גאה לפתוח את הבלוג השלישי במספר, זה שפה באתר בלוגר. האמת? חיפשתי אתר אחד שבו אני אדע שהחומרים יישמרו עוד זמן רב ותמיד אני אוכל לגשת אליו בקלות ובפשטות. בלוג שיש בו גם כלים מתקדמים וגם אין ספור אפשרויות לפרסום הקטעים שלי. אני בטוח שאעשה בבלוג זה שימוש לעיתים דחופות ומזמין את כולם לקרוא וליהנות מהגיגי השונים.
נתראה בפוסטים הבאים
ליאור וייץ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה