יום שלישי, 30 בינואר 2024

מלחמת חרבות ברזל - איך קרה המחדל ומה ניתן לעשות כדי להחזיר את כל החטופים?

 ישבתי וצפיתי בכל 8 השעות הראשונות של השידור בחדשות 12 עם תחילת האזעקות ב-6 וחצי בבוקר של השביעי באוקטובר

החל מעצירת תוכנית הילדים שהופסקה עם השקופית "נשוב לתוכנית מיד לאחר מבזק חדשות קצר" ועד סיום הקטע בן ה-8 שעות (סביב השעה 15:00). צפיתי ב-ה-כ-ל. דקה אחר דקה אחר דקה. 8 שעות של הלם, עצב, כאב ובכי.

https://www.youtube.com/watch?v=VMSpCdmwH6w

מתוך כל השידור גזרתי את הקטע המשמעותי ביותר מבחינתי: הדיווח הראשוני והלא נתפס של תמיר שטיינמן על ההודעות שהוא מקבל מתושבי בארי, שעה וחצי בתוך השידור, קרי: בשעה 8:00 בבוקר. דקות אח"כ הגיעו הדיווחים על יישובים נוספים ועל המסיבה ברעים .

כאן היתה אמורה ליפול מכת הפטיש של טון על הראש!

את מתקפת הטרור הזו משווים למלחמת יום כיפור ואני אומר ההיפך: הלואי ומה שהיה במלחמת יום כיפור היה גם כאן!

למה לא נשמעו בערוצי הרדיו והטלויזיה האיתותים והקריאות "סיר בשר", "סיר בשר" או כל סיסמא אחרת שמורה באופן בהול על גיוס מילואים מיידי כמו ביום כיפור???

לפחות ממה שאני מכיר ויודע מתקופת המילואים שלי (עד 2018), נסיעה מאיזור המרכז או ירושלים לבסיס הגיוס חסה ליד קרית מלאכי או למרכז הגיוס בבית ג'וברין (לא מגלה כאן שום סוד מדינה)- היא פחות משעה נסיעה! ההתייחלות בחירום והחתימה על הנשק צריכה לקחת דקות, לא יותר מחצי שעה, ומשם מייד נסיעה על הג'יפים, המשאיות והקומנדקרים לעוטף זה עוד חצי שעה. 

תוך שעתיים חיילי מילואים היו צריכים להיות כבר ביישובים. לא ההמתנה לכוחות ימ"מ, לא סיירת מטכ"ל, גם לא חיילי סדיר שנלחמו לאורך הגדר ובבסיסים, חיילי מילואים! אוגדות חי"ר. זה לא קרה. שום דבר גם לא קרוב לזה. ממה ששמעתי מחברים ובני משפחה, נכון, החל גיוס מילואים עם בירוקרטיה וסחבת של מבצע ועם התחיילות וקליטה ואימון של 48-72 שעות אם לא למעלה מזה!

זה לדעתי המחדל הגדול ביותר. על ההתמהמות הזו נרצחו מאות ונחטפו עשרות. לא התייחסו לזה כמלחמה. רק דיברו ככה.

--------

ואחזור ואגיד את דעתי וההצעה שלי בסוגיית החטופים:

ישראל חייבת להיענות לדרישה לרוקן את בתי הכלא ולשחרר את כל האסירים, רבי המרצחים הכי גדולים, תמורת שחרור *כל* החטופים (והגופות שהם מחזיקים). כאב המשפחות של הנרצחים בפיגועים יהיה עצום, אבל אין ברירה אחרת בכמות הזו של החטופים. 

המו"מ לא אמור להיות ארוך. לישראל אמור להיות תנאי אחד בלבד: שחרור לעזה בלבד.. זה יהיה התנאי היחיד של ישראל. גם דלק הם רוצים? שלח להם דלק כמו שירצו... 

השלב הבא: לא קריאה מטומטמת לתושבי עזה לנוע לדרום הרצועה (ומי אמר שבחאן יונס או רפיח אין תשתיות טרור?) אלא תוך שבוע (!) הקמת עיר אוהלים עצומה בערבה או באיזור מכתש רמון. ושישראל תוציא מעזה ביוזמתה ותחת חסותה את כל הנשים, הילדים עד גיל 15 והקשישים.  יציאת עזה שיקראו לזה. צריך לנצל את ימי הסתיו לפני בוא החורף. ישראל תדאג להם למזון וכל מה שצריך. מי שלא ירצו לצאת - ישאו באחריות. במקרים חריגים והומניטריים יעזבו גם גברים.

ואז, בלי רחמים, כניסה קרקעית עם חטיבות ואוגדות שלמות, כמו במלחמה, הריסת עזה מהיסוד, על כל מבניה ומנהרותיה ועשרות אלפי תושביה הגברים. לא נראה תמונות של ילדים וקשישים הרוגים כי לא יהיו שם כאלו! גברים חפים מפשע ישלמו בחייהם, אבל אין ברירה (ובכל הסרטונים שצפיתי - כשהגיעו החטופים לרחובות עזה לא ראיתי אפילו תושב אחד עומד בצד)

בשלב הבא, בשיתוף קטאר, שיקום הרצועה והחזרת התושבים מעיר האוהלים.

-----------


בסרט 'מינכן' אומר אחד מאנשי המוסד לחברו, בדרך לאחד היעדים לחיסול: "מקום שבו יש עוני ומצוקה הוא גן עדן למודיעין". איך ייתכן שעל אף המצב הכלכלי הקשה בעזה לא הצלחנו לדעת כלום ושום דבר על המתקפה האדירה הזו בהשתתפות אלפי חמאסניקים? איך? איך? איך? מחדל אדיר. מי ישלם את המחיר עליו?

לאן מכאן? 

א. קודם כל להודות בתבוסה במכת הפתיחה ואין מה להגיב כעת.  ואחרי שתתבהר התמונה המלאה  - נותר רק להתאבל על הנרצחים ולייחל לרפואת כל הפצועים. להתחיל לשקם את כל הנזק שנגרם. 

ב. מחר. לא בעוד יומיים ולא בעוד שבוע ובטח לא עוד חודש או שנה. מחר לשחרר את כל השבויים שבידי חמאס. את כולם. חיילים ואזרחים. גם גופות שחטפו (כולל הדר גולדין וואורון שאול). יש אצלם ילדים, נשים וקשישים אלוהים ישמור. עם מתווכים או בלי מתווכים - להיכנס איתם לשיחות בזק ולהיענות *לכל* הדרישות שלהם. המחיר יהיה הכי כבד שרק אפשר לתאר, כולל מבצעי הפיגועים הכי קשים ומשלחי המחבלים המתאבדים. את כולם לשחרר. אבל, יהיה תנאי אחד: לשחרר לעזה ולעזה בלבד. תהיה חגיגה גדולה אצלם.

ג. לפרסם בכריזות בכל עזה: קשישים, נשים וילדים החוצה מעזה. יש לכם 24 שעות להיפרד מהבעלים ובני המשפחה. 24 שעות להתפנות. הפינוי יהיה זמני: שטח כינוס בישראל שיוכן מראש. מעין עיר אוהלים. ישראל תדאג למזון וכל מה שצריך. מי שלא ירצה לעלות על האוטובוסים יישא במחיר.

ד. ואז, בלי רחמים, מלחמה אמיתית עזה, הריסת *כל* המבנים, המחסנים, התשתיות, המנהרות. לחימה כנגד כל אזרחיה (והאסירים המשוחררים)  ואל תגידו "אבל יש לא מעורבים וחפים מפשע". צפיתי ובחנתי היטב את כל הסרטונים של הגעת השבויים לעזה. לא היה אזרח אחד שעמד בצד. כולם צהלו והשתתפו בחגיגה. לחימה עד כיבוש מוחלט ושליטה מלאה. יש יתרון עצום עם עזה שהיא מבודדת (חוץ מהגבול עם מצריים) אפשר לנצל את זה סוף סוף.  עם כל הכאב, מאות הרוגים נותנים לישראל לגיטימציה לעשות מה שהיא רוצה. ולא לעצור עד דממה מוחלטת בכל הרצועה.

ה. בשלב הבא והוא דווקא הקשה ביותר: שיקום עזה ע"י  ישראל. מכרזי בניה של חברות נדלן ישראיות ובניית עזה מחדש. כמו שבנו את חריש.

זו הדרך לסיים את הסבב הזה.

ואז להתפנות לגזרה הקשה באמת (העתידית): חיזבאללה ואיראן שהחמאס יהיה משחק ילדים לעומתה.