עשרות סיפורים והספדים קראתי ושמעתי על יוסי שריד ז"ל. זכיתי גם יותר מפעם אחת לפגוש אותו ולעשות עימו תחקיר בתקופה שעבדתי כתחקירן ב'ערב חדש' בשנים 2000-2001 בעת ששימש כשר החינוך ויו"ר מרצ. כל שיחה עימו היתה מרתקת.
אבל מבין כל הסיפורים והזכרונות, היה אירוע אחד שנגע בי במיוחד שעליו יוסי שריד סיפר בעצמו באחד הטורים שלו ב'הארץ'. לפני בחירות 99 הוא קיבל מכתב מאב שכול שבנו נפל בלבנון. האב סיפר לשריד שדעותיו רחוקות שנות אור מדעותיו של שריד, אבל בנו שנפל היה היה תומך גדול שלו. היו להם המון ויכוחים במשפחה וכעת, לאחר שהבן נפל, האב החליט בבחירות הקרובות להצביע מרצ, בניגוד גמור לעמדותיו האישיות. הוא הסביר לשריד שזו דרכו להנציח את בנו שלא יזכה להצביע בבחירות. נדר שהוא נדר לעצמו. "את הפתק שיחסר לך, אני אמלא במקומו", הוא כתב לו.
הייתי מצפה מכל פוליטיקאי אחר שיחזק את החלטת האב וינסה לשכנע או להרגיע אותו שההחלטה שהוא בחר זו החלטה נכונה אבל יוסי שריד פעל אחרת לחלוטין. הוא הגיע עד בית המשפחה וניסה לשכנע את האב שלא לעשות כך. להצביע על פי השקפתו בלבד.
כך כתב שריד בטורו ב'הארץ': "ניסיתי להתיר לאב את נדריו; לא הצלחתי. זה הקול הכי יקר ומחייב שהופקד בידי מעולם. הוא מלווה ומנחה אותי עד היום".
לטור המלא ב'הארץ' לחצו כאן >>
זה היה יוסי שריד שאהבתי והערצתי. זו גדולתו של אדם. כזה ששם אינטרסים בצד, יודע לגלות אמפתיה כשצריך, חכם, קשוב ואכפתי וגם שנון מאוד.
גם באתר 'בחדרי חרדים', בשנים בהם הייתי מנהל התוכן של האתר, יצא לי לשוחח עם יוסי שריד. היה זה בשנת 2009 לאחר שכבר פרש מהפוליטיקה. ערכנו עימו ראיון מקיף מאוד ואז גילינו את יחסו כלפי הציבור החרדי, שונה לגמרי ממה שמוצג בתקשורת. כך גם היה יחסו והערכתו כלפי הדת היהודית.
לפני הראיון עימו התקשרתי אליו על מנת לתאם והוא ביקש ממני לשלוח לו חומר על האתר וכתבות נבחרות על מנת להתכונן כראוי. שלחתי לו מייל עם קישורים נבחרים ולאחר מספר ימים קיבלתי ממנו טלפון שהוא מוכן לראיון וביקש לתאם מועד. כזה הוא היה - מתכונן לכל דבר, שקול ומחושב. לא עושה שום דבר על רגל אחת.
זה הראיון המלא עימו והלא ערוך שהתקיים בביתו בפינת האוכל. המראיינות: שתי סטודנטיות חרדיות לתקשורת שנשלחו מטעמנו
אבל מבין כל הסיפורים והזכרונות, היה אירוע אחד שנגע בי במיוחד שעליו יוסי שריד סיפר בעצמו באחד הטורים שלו ב'הארץ'. לפני בחירות 99 הוא קיבל מכתב מאב שכול שבנו נפל בלבנון. האב סיפר לשריד שדעותיו רחוקות שנות אור מדעותיו של שריד, אבל בנו שנפל היה היה תומך גדול שלו. היו להם המון ויכוחים במשפחה וכעת, לאחר שהבן נפל, האב החליט בבחירות הקרובות להצביע מרצ, בניגוד גמור לעמדותיו האישיות. הוא הסביר לשריד שזו דרכו להנציח את בנו שלא יזכה להצביע בבחירות. נדר שהוא נדר לעצמו. "את הפתק שיחסר לך, אני אמלא במקומו", הוא כתב לו.
הייתי מצפה מכל פוליטיקאי אחר שיחזק את החלטת האב וינסה לשכנע או להרגיע אותו שההחלטה שהוא בחר זו החלטה נכונה אבל יוסי שריד פעל אחרת לחלוטין. הוא הגיע עד בית המשפחה וניסה לשכנע את האב שלא לעשות כך. להצביע על פי השקפתו בלבד.
כך כתב שריד בטורו ב'הארץ': "ניסיתי להתיר לאב את נדריו; לא הצלחתי. זה הקול הכי יקר ומחייב שהופקד בידי מעולם. הוא מלווה ומנחה אותי עד היום".
לטור המלא ב'הארץ' לחצו כאן >>
זה היה יוסי שריד שאהבתי והערצתי. זו גדולתו של אדם. כזה ששם אינטרסים בצד, יודע לגלות אמפתיה כשצריך, חכם, קשוב ואכפתי וגם שנון מאוד.
גם באתר 'בחדרי חרדים', בשנים בהם הייתי מנהל התוכן של האתר, יצא לי לשוחח עם יוסי שריד. היה זה בשנת 2009 לאחר שכבר פרש מהפוליטיקה. ערכנו עימו ראיון מקיף מאוד ואז גילינו את יחסו כלפי הציבור החרדי, שונה לגמרי ממה שמוצג בתקשורת. כך גם היה יחסו והערכתו כלפי הדת היהודית.
לפני הראיון עימו התקשרתי אליו על מנת לתאם והוא ביקש ממני לשלוח לו חומר על האתר וכתבות נבחרות על מנת להתכונן כראוי. שלחתי לו מייל עם קישורים נבחרים ולאחר מספר ימים קיבלתי ממנו טלפון שהוא מוכן לראיון וביקש לתאם מועד. כזה הוא היה - מתכונן לכל דבר, שקול ומחושב. לא עושה שום דבר על רגל אחת.
זה הראיון המלא עימו והלא ערוך שהתקיים בביתו בפינת האוכל. המראיינות: שתי סטודנטיות חרדיות לתקשורת שנשלחו מטעמנו
בהזדמנות אחרת אירח שריד את מנהל האתר הרב דב פוברסקי בביתו, יחד עם צוות נוסף מטעם האתר, לשיחה על המצב הפוליטי בישראל ועמדותיו השונות. היה זה במסגרת מדור מיוחד שהקמנו באתר שנקרא 'ראיון בנעלי בית'. במהלך הביקור, הראה להם שריד את מדף הספרים שלו שמכיל, לצד ספרי מדע ודעת, גם ספרים כגון שישה סדרי משנה, פרקי אבות, ספר התנ"ך כמובן ועוד ספרי קודש נוספים.
לכתבה מתוך אתר בחדרי חרדים לחצו כאן >>
הנה לפניכם גלריית תמונות מהביקור צילומים: בועז בן ארי
