יום שני, 8 ביולי 2013

אנדי מארי - ההיסטוריה וההיסטריה

בריטניה וספורט היו שני דברים שתמיד הלכו ביחד. אבל הבריטים, ובעיקר האנגלים, היו כמעט תמיד בצד המפסיד, שלא נאמר הלוזרים הנצחיים. כך זה בכדורגל, בעיקר אצל נבחרת אנגליה, אבל גם אצל הקבוצות שדיי נשארו בצד בשנים האחרונות בצילם של הספרדים והגרמנים. כך זה גם במקצועות האתלטיקה שם לא הצליחה בריטניה לייצר שום אתלט ראוי לאורך זמן וכך גם בטניס, שם, בטורניר היוקרתי ביותר שיש, במגרשה הביתי, לא הצליחו הבריטים לייצר טניסאי ראוי עשרות אבות של שנים. טים הנמן היה היחיד שעוד איכשהו התקרב, אבל תמיד נפל בשלבים המכריעים באמת.

עד אתמול. ה-7.7.2013. התאריך שהאנגלים ייזכרו עוד הרבה הרבה זמן.

אחרי 73 שנה זה קרה: אנגי מארי זכה בטורניר ווימבלדון ונתן את האות לעידן חדש: יש לבריטניה אלוף מקומי. מספר חודשים קודם לכן הוא כבר זכה בתואר גראנד סלאם ראשון בקריירה, אבל ווימבלדון זה הדבר האמיתי, הנחשב, הנחשק. כזה שאין שום דבר דומה לו. הבריטים ייחלו כאמור 73 שנים לאלוף מקומי, אבל תמיד היו אלו האמריקאים (סמפראס ומקנרו), השבדים (ביורן בורג וסטפן אדברג) השוויצרים (פדרר) וגם נאדל הספרדי שעשה זאת פעמיים לאחרונה. ספק רב אם מארי יצליח להגיע מספר זכיות של אלו שהוזכרו כאן, ספק רב אם יזכה בטורניר ווימבלון נוסף בעתיד, בטורניר הבא הוא כבר יהיה בן 27, גיל לא צעיר לטניסאי, אבל דבר אחד הוא צריך וזה לחיות את הרגע. את ההווה. יש לבריטניה בכלל ולאנגליה בפרט אלוף מקומי וזו סיבה גדולה לחגיגה בכל אמצעי התקשורת.

אז כשספורט ותקשורת נפגשים במקום אחד - גם אני כאן :)

עיתוני בריטניה, ללא יוצא מן הכלל, כולל השמרניים ביותר, יצאו מגידרם בעקבות הזכיה ואנדי מארי הועלה לתואר סר אנדי ביום אחד. ספק רב אם הכתרתו של הנסיך צ'ארלס ביום מן הימים למלך אנגליה תזכה לכותרות כאלו והקדשת עמוד השער הראשי כולו לרגל האירוע. הנה לכם העמודים הראשיים של עיתוני בריטניה מהבוקר שלמחרת ה-8.7.2013























יום שני, 24 ביוני 2013

הוכחות לקיומו של בורא עולם מהעניים שלי בלבד

את הפוסט הזה החלטתי לכתוב לאחר לבטים רבים. זה לא שלא הייתי סגור על עצמי, זה לא שלא הייתי מגובש עם עצמי, אבל צריך בכל זאת להיות מספיק אמיץ כדי להעלות על הכתב מחשבות ותהיות שהם לא בנושאי יום יום או הגיגים, אלא ממש ברומו של עולם.

יאמר ויודגש מראש שני דברים חשובים מאוד:

הראשון, שכותרת הפוסט לא תבלבל אף אחד. אלו לא הוכחות חותכות שלא ניתן להתווכח עליהן, אלא יותר צירוף מקרים מדהים לטעמי על פני כדור הארץ בו אנו חיים ומסביבו שיוצרות אצלי אמונה שיש מי שבנה את כל זה, מי שתכנן, שדברים לא היו יכולים לקרות מעצמם בשום צורה ושום אופן. חייבת להיות כאן יד מכוונת. זה לא דבר אחד גם לא שניים, זה המון דברים שתיכף נפרט אותם.

הדבר השני החשוב, לא תשמעו ממני כאן מילה על יהדות. ולא על שום דת אחרת. לא תשמעו ממני כאן מילה על קיום מצוות, שמירת שבת, כשרות, גן עדן, גלגול נשמות, מתן תורה, עשרת הדיברות, נס חנוכה וכד'. שום כלום. התפיסה שלי אומרת שאדם שרוצה באמת לחקור - צריך תחילה לשאול את עצמו אם יש בכלל בורא לעולם, בלי שום קשר לשום דת. אדם שרוצה לחזור בתשובה לא יכול לקפוץ ישר למים עמוקים בלי לדעת לשחות. זו טעות גדולה, לדעתי, של כל המחזירים בתשובה למיניהם שמשכנעים אנשים להניח תפילין או לנשק מזוזה או לשמור שבת בלי שיהיה להם את הבסיס, ההבנה, ההפנמה והאמונה שיש בורא לעולם. לא רק בתחושה, אלא בהבנה השיכלית.

עד כאן ההקדמה ועכשיו בואו נצא לדרך...

הקשר בין החי והצומח

בבדיקות דם שעשיתי לאחרונה, ואני משתדל לעשות בדיקות דם אחת לתקופה, התגלה אצלי רמה גבוהה של טריגליצרידים. הרבה מעבר לטווח המותר. טריגליצרידים, למי שלא יודע, אלו הם שומנים בדם שעלולים לגרום לבעיות רבות, בעיקר לסתימת עורקים. נכנסתי קצת לאתרים ללמוד מה משמעות הנתון הגבוה וכיצד ניתן להורידו. רופאת המשפחה שלחה אותי גם לתזונאית על מנת שתבנה לי תפריט מתאים. מיד הבנתי: הטריגליצרידים נגרמים בעיקר כתוצאה מאוכל לא בריא, עשיר בשומן וניתן להוריד אותם באמצעות תפריט בריא ופעילות ספורטיבית.

בין שאר המוצרים אותם אולצתי לאכול הופיע גם צמח תבלין קטן, שתמיד ידעתי על קיומו, אפילו אהבתי אותו (בעיקר בפסטה), אבל אף פעם לא באמת התוודעתי אליו ואל הסגולות המדהימות שלו. הצמח הזה נקרא: שום.

שום חי הוא אחד הדברים הכי דוחים שיש (סבתא שלי ז"ל היתה אומרת על זה: "אין רע בלי טוב, אין טוב בלי רע"). יש לו טעם נורא, הוא חריף בטירוף והכי גרוע: הוא מסריח לקילומטרים. באחד ממקומות העבודה הקודמים שלי רצו לזרוק אותי מהמשרד בגלל שאכלתי שום. אבל... כשנכנסתי קצת לאתרי אינטרנט ופתחתי ספרות מקצועית ללמוד על סגולותיו של השום - פשוט נדהמתי.

למי שלא יודע אני אספר בקצרה: השום מכונה "האנטיביוטיקה של הטבע". לשום מייחסים סגולות רפואיות רבות, יותר מכל צמח, ירק או פרי אחר: פעילות אנטיביוטית, הורדת לחץ דם, הורדת רמת הסוכר בדם. צמצום רמת הכולסטרול ועוד ועוד. הוא עשיר בתרכובות גופריות, קוטל זיהומים שכיחים דוגמת שפעת ושחפת, מסייע במניעת מחלת הסרטן, מונע תהליכי חמצון ואף משמש לחיטוי פצעים וטיפול בדלקות. זהו באמת רק על קצה קצהו של המזלג. לא בכדי מכנה אותו הרפואה העממית כ"קסם" ולא בכדי הוא גם "מככב" ברפואה המשלימה במגוון טיפולים.

כשחשבתי על זה יום אחד קצת לעומק - הבנתי דבר אחד: אם צמח כל-כך קטן יכול לגרום לכל כך הרבה נפלאות לגוף הגדול שלנו - יכול להיות שיש כאן איזשהו קשר מוזר בין החי לצומח? יכול להיות שיש כאן יד מכוונת שיצרה עשרות אם לא מאות סוגי ירקות, פירות וצמחים שלא רק שהם מותרים למאכל אלא ממש עוזרים לנו לשמור על בריאותינו? מגנים עלינו? מחזקים אותנו?

הטבעוניים בכלל יטענו ממקום אחר לגמרי: ירקות ופירות מעניקים לנו כל מה שהגוף צריך. הם כנראה צודקים. אבל איך זה ייתכן לכל הרוחות הקשר החזק הזה בין החי, הגוף שלנו, לצומח? למה אנחנו לוקחים כמובן מאליו את העובדה שכמעט כל פרי וירק יש לו את הויטמינים שלו, את הסגולות הרפואיות שלו, אחד משלים את השני וביחד מעניקים לגוף האדם את כל מה שהוא צריך כאילו אנחנו ממש חלק מאותה אדמה? (או כמו שכתוב: "מעפר באת ואל עפר תשוב")

אל תקחו את העובדה הזו כמובנית מאליה. יכול בהחלט להיות שיש כאן יד מכוונת שדאגה שיהיו סביבנו את כל הירקות והפורות והצמחים הללו.

לכל איש יש שם ותביעת אצבע משלו

בימים האחרונים שוב עולה לדיון האם מדינת ישראל צריכה להשתמש במאגר הביומטרי. יש את אלו שמתנגדים בתוקף (לא ברור לי על מה) ויש את אלו שבעד, ואני נמנה איתם. לכל אדם יש את ה-DNA שלו ורק שלו וכך למעשה תספיק דגימה אחת כדי לדעת מי אנחנו. למעשה לא נצטרך בכלל תעודת זהות יותר...

במקום העבודה הקודם שלי כבר יישמו הלכה למעשה, בקטן, את השימוש במאגר הביומטרי. כל כניסה ויציאה מן המשרד היתה מלווה בהחתמת אצבע בקורא תביעות אצבע מיוחד. בלי מפתח, בלי שום דבר אחר. ברגע שהייתי מעביר את האצבע הוא אפילו היה מברך אותי ב-Hello Lior. כמובן ששימוש בתביעות אצבע נפוץ מאוד אצל המשטרה והרבה מאוד פשעים פוענחו בזכות זה. הרעיון הוא פשוט למדי: לכל אדם יש את תביעת האצבע שלו, אין שני אנשים עם אותה תביעת אצבע, ולכן ברגע שהעבריין השאיר את תביעת אצבעו (בהנחה שהוא כבר נעצר בעבר ומסר תביעת אצבע) ניתן יהיה להגיע אליו מיד. וגם אם לא נתן - ברגע שייעצר ניתן יהיה להוכיח בקלות אם זה הוא ורק הוא. בדיוק כמו דלת הכניסה בעבודה. אף אדם ביקום לא יכול לפתוח את הדלת במקומי. אף אדם.

אז בואו רגע ננסה להבין מה יש לנו פה....

כ-5 מיליארד בני אנוש חיים על פני כדור הארץ כיום. בואו נלך 1,000 שנים אחורה, זה מספיק? כמה בני אדם חיו ומתו בתקופה זו? נניח עוד 100 מיליארד (אין לי האמת מושג, אני סתם זורק מספר...). קיבלנו 105 מיליארד? 200 מיליארד? 1,000 מיליארד אפילו??? איך זה ייתכן ש-1,000 מיליארד אנשים ואין לאף אחד אותה תביעת אצבע? איך זה ייתכן? (וזה בדוק היטב. קראתי אין ספור מאמרים על כך). איך זה יכול להיות שברגע שאנחנו באים לעולם (וסביר להניח שתביעת האצבע נוצרת כבר בבטן של אימא) אנחנו למעשה מקבלים "תעודת זהות" שהיא ייחודית אך ורק לנו. לא משנה כמה היו לפנינו. לא תהיה אותה תביעת אצבע פעמיים! האם ייתכן שיש כאן יד מכוונת? האם ייתכן שמישהו דאג שנגיע לעולם הזה כיישות ייחודית שאין דומה לה, ולא משנה כמה חיו לפנינו מאות, אלפי ואולי עשרות אלפי שנים?

הנושא הזה שווה להיחקר לעומק, אבל אני אומר דבר אחד: אל תקחו את זה כמובן מאליו שיש לכם תביעת אצבע ייחודית שהיא רק לכם. תחקרו את זה, אבל אל תקחו את זה כמובן מאליו.

מחזור ומחזוריות - על מה ולמה?

כשהבת שלי בת ה-5 שואלת אותי "אבא, איך באים תינוקות לעולם?" אני אומר לה את האמת. כן. לא נכנס לתיאורים, אבל מסביר לה. בלי חסידות, בלי סיפורים ואגדות. מסביר לה שצריך איש וצריך אישה בוגרים. רק ביחד הם יכולים ליצור משהו בתוך הבטן של האישה ומחכים 9 חודשים עד שיוצא תינוק משותף לשניהם.

אחרי שהיא הולכת לישון, אני נשאר עם המחשבות. ועם השאלות. להבדיל מהנושא הקודם של תביעת האצבע - כאן אין הבדל. הריון (תקין) תמיד יימשך אותו זמן בערך. איך זה ייתכן? הרי אם לא היתה כאן יד מכוונת אישה אחת היתה יולדת אחרי חצי שנה, השניה אחרי חודש, השלישית היתה בכלל מושכת שנתיים... למה אצל כולן זמן ההריון הוא קבוע? למה אצל כולן התפתחות התינוק בבטן היא זהה? ולא רק אצל בני האדם זה ככה. גם אצל בעלי החיים, כל בעל חי עם אורך ההריון שלו, אבל הוא קבוע. אצל הפילה הוא 22 חודשים (מסכנה), אצל העכברה 16-20 יום (איזה כיף לה) ואצל הנשים 40 שבועות (מקום טוב באמצע...).

אבל לא רק זמן ההריון הוא קבוע ומעלה תהיות. גם אם נלך צעד אחד מוקדם יותר - מחזור האישה, כשמו כן הוא - מחזורי. ותקופת הביוץ תגיע תמיד אחרי הוסת. המילה מחזוריות היא מילה שלא הרבה מתעמקים בה. אצל אישה בריאה הוא תמיד יגיע פעם בחודש פלוס מינוס. אלמלא היתה כאן יד מכוונת היה יכול להיווצר אחד מהשניים: או שאישה היתה יכולה להיכנס להריון כל יום, או שאצל כל אישה זה היה מגיע בפרק זמן רנדומלי לחלוטין, ואז למעשה למילה מחזור לא היתה שום משמעות.

המחזור הוא שורה שלמה של שינויים פיזיולוגיים המתרחשים בגופן של נשים פוריות וכולל גם כמובן את שלב הדימום, אבל האם מישהו (ובעיקר מישהי) ניסתה קצת לחשוב על זה באמת לעומק? מה קורה לגוף שלי כל חודש כל חודש כל חודש? איך זה ייתכן שיש כאן מחזוריות, אלא אם מישהו מכוון שכך זה יהיה.

ועוד משהו שקשור ללידה: אישה ממוצעת יכולה טכנית להיכנס להריון כבר מגיל 13 (המחזור הראשון) ועד גיל 50 (המחזור האחרון). למה זה ככה בעצם? למה? למה אישה בת 70 או ילדה בת 7 לא יכולות להיכנס להריון? האם ייתכן שזה מתוכנן להפליא? שאין הבדל בין אישה לאישה?

ולסיכום, כרגיל, תחשבו מה שתחשבו, רק אל תקחו את נושא ההריון והמחזור החודשי של האישה כמובן מאליו.

אבא, למה יש יום ולילה וקיץ וחורף?

כמו השאלה איך באים תינוקות לעולם, ישנן שאלות שכל הורה נתקל בהם לפחות פעם אחת אם לא יותר - שאלות תמימות של ילדים על עונות השנה, השמש, הירח והכוכבים. למה השמש זורחת? למה יש גשם בחורף? למה יש כוכבים בשמיים? למה הירח לבן? וכו' וכו'.

אחד הספרים החשובים ביותר שקראתי לאחרונה (ובכלל) הוא ספרו של פרופ' נתן אביעזר, פרופסור לפיזיקה, בשם "בראשית ברא" ןאני ממליץ לכל אדם באשר הוא לשבת ולקרוא אותו. הספר מנסה להסביר כיצד מתיישבת בריאת העולם, כפי שמתוארת בפרקים הראשונים של ספר בראשית, עם מה שידוע לנו עד היום מבחינת המדע, הממצאים שהתגלו והטכנולוגיה. אביעזר לא מפחד בכלל להתמודד מול תיאוריות כמו המפץ הגדול, האבולוציה של דארווין ואחרות.

אבל אם נוציא לרגע את פסוקי התורה בספר בראשית (שכן אני לא מתייחס לאף דת ולאף תיאור כתוב) - חשוב מאוד לקרוא את הספר הזה כדי להבין מפי מומחה גדול לפיזיקה, בעל שם עולמי, על היווצרות מערכת השמש, היווצרות היבשות והאוקיינוסים, החיים על פני כדור הארץ של בעלי החיים והצמחי וגם על בריאת האדם.

התיאוריה של פרופ' אביעזר (שהוא אדם דתי שומר מצוות) היא גם התיאוריה בה אני מצדד ומאמין בכל ליבי: העולם נוצר לפני יותר מ-4 מיליארד שנים ועבר תהפוכות רבות, אבל הכל נעשה בתכנון מדוייק על ידי יד מכוונת. אין לכך שום הסבר אחר. אגב, עפ"י תפיסת אביעזר, "יום", כפי שמתואר בספר בראשית, הוא למעשה שלב בהתפתחות היקום שנמשך על פני מאות מיליונים של שנים. שישה ימי בריאה הם שישה שלבים ועל כן השבת, היום השביעי בו לא נעשה דבר, הוא עניין סימבולי, אבל בואו נשאיר את "שמירת השבת" בצד.

לפי תיאוריית המפץ הגדול שכיום כמעט ואין עליה עוררין - רגע הבריאה, הופעתו הפתאומית והבלתי מוסברת של כדור האש שבישר את הבריאה, נמצא מחוץ לתחום חוקי הפיסיקה הידועים. חומר ואנרגיה אכן נבראו ולא תיתכן בשום דרך יצירת אין מאין. גם היווצרותם של כוכבי הלכת שהיא תנאי הכרחי לקיומינו, נבעה מסדרת מאורעות נדירים, מתוכננים להפליא, ולא ייתכן שהם ייקרו סתם כתוצאה מצירוף מקרים מוצלח. הסבירות לכך היא אפילו לא אפסית...

בשורה התחתונה, עפ"י פרופ' אביעזר, על מנת שיתקיימו חיים על פני כדור הארץ ושאתם תשבו ותקראו שורות אלו - היו צריכים להתרחש כל-כך הרבה מאורעות "אקראיים" שהסבירות שכולם התרחשו באופן "אקראי" הוא שואף לאפס. לדוגמא, אצל שני כוכבי הלכת מאדים ונוגה, בעוד שאחד רחוק מידי מהשמש והשני קרוב מידי לשמש - אין שום סיכוי שיוצרו בהם חיים. כדור הארץ, לעומתם, נמצא במרחק המ-ד-ו-י-י-ק ביותר מהשמש להיווצרות חיים. זו עובדה שגדולי המדענים לא מצאו לה מעולם תשובה.

גם מיקומו ומסלולו המדוייק של הירח וכח המשיכה שהוא יוצר באופן קבוע - משפיעים השפעה קריטית על היווצרות היום והלילה ועל היווצרות ארבעת עונות השנה. הגודל שלו וההרכב הגיאולוגי שלו מתאימים ב-ד-י-ו-ק, כמו כפפה ליד, לכדור הארץ ליצירת יום ולילה, דבר שגם לזה מדענים לא מצאו הסבר כמו גם לשאלה כיצד הוא נוצר, כיצד נקבעה מהירות תנועתו והמסלול ההיקפי שהוא עובר באופן קבוע.

אבל מעבר לתשתית הקיומית של כדור הארץ - החיים על פני הכוכב שלו, של בעלי החיים, בעלי הכנף והדגים, נוצרו כאורח פלא, אפילו זוכה פרס נובל לחקר ה-DNA, פרופ' פרנסיס קריק, אדם חילוני לחלוטין, טען: "ראשיתם של החיים היא כמעט נס, מאחר שדרושים תנאים רבים כל-כך להיווצרותם".

ולסיכום, אל תקחו כמובן מאליו את השאלה למה יש יום ולילה, ולמה תמיד יהיו לנו את ארבעת עונות השנה ולמה רק בכדור הארץ יש חיים.  זהו כאמור רק קצה קצהו של המזלג. מומלץ מאוד מאוד לקרוא את ספרו של אחיעזר שמסביר זאת בצורה שכל אדם יכול להבין.

היום בו ימציאו (בע"ה) תרופה לאיידס

ההוכחה האחרונה אליה אני אתייחס היא למעשה ההוכחה היחידה שבה כמעט ואין עובדות אלא היגיון בריא בלבד והיא מדברת על היותינו בני אנוש ששונים מכל שאר בעלי החיים על פני כדור הארץ.

השבוע, כשמצאתי נמלה מטיילת בחדר השינה ומיד הרגתי אותה, שאלתי את עצמי: איך ייתכן שנמלים, שכנראה חיות על פני כדור הארץ כבר מיליונים של מיליונים של שנים, לא התקדמו לשום מקום? כנ"ל אפשר לשאול את זה על כל בעל חי אחר - דגים, פילים, אריות וגם קופים. מדוע הנמרים לא שיכללו את שיטות הציד שלהם או לחילופין מדוע האיילות לא יוצרות לעצמן התראה מפני תקיפה? מדוע הכלבים לא פיתחו בעצמם שום תכשיר נגד קרציות? מדוע העופות לא שיכללו מעולם את הקנים שהן בונות לעצמן? למעשה יש רק יצור אחד שהתקדם וממשיך להתקדם משנה לשנה מדור לדור ואלו בני האדם. אבל איך זה ייתכן???

אם היינו כמו הנמלים או הפילים או העופות - אזי היינו נולדים כרגיל כתינוקות ומתים אחרי 120 שנה או פחות כשכל מה שהיינו לומדים ויודעים לעשות היו רק מה שהספקנו ללמוד בתקופה הזו. אבל לא כך הדבר. עצם העובדה שיש לנו רפואה מתקדמת, מדע מתקדם, טכנולוגיה מתקדמת, נשק מתקדם, חלליות, לוויינים ומה לא - היא רק בשל כך שאצלנו, בני האנוש, כל הידע עובר מדור לדור. אנחנו למעשה לא מתחילים מאפס, אלא מסתמכים על מה שקודמינו עשו וכך נגיע רחוק מאוד.

כשחברת אפל תוציא את האייפון 7 - תמיד יזכרו שהוא מבוסס על הטלפון הנייד הראשון הראשון, שלא לדבר על הטלפון הראשון שהמציא אלכסנדר בל. כשביום מן הימים תימצא תרופה לאיידס (בע"ה) תמיד יזכרו את החוקרים הראשונים שהכינו לכך את התשתית מאז שהמחלה הזו התפרצה לראשונה ואת אלו שלימדו אותם רפואה מה היא  דורות על-גבי דורות אחורה, עוד מספרי הרפואה הקדומים ביותר.

זו גדולתנו וזה מה שמבדיל אותנו מכל שאר בעלי החיים על פני כדור הארץ. אנחנו ורק אנחנו מסוגלים להתקדם מדור לדור ואין זה יד המקרה לדעתי. מישהו דאג שכך זה יהיה מאז ומעולם.

לסיכום,

כיאה לפוסט בבלוג כתבתי כאן באמת מספר קטן של נקודות ועל קצה המזלג בלבד. במקום אחר בזמן אחר - הייתי יכול לכתוב על כך ספר שלם (אולי יום אחד, כשאצא לפנסיה, עוד אעשה זאת). אבל לפוסט זה בלבד - אלו הן, על רגל אחת בלבד, הסיבות שבגינם אני מאמין שיש בורא עולם, שיש יד מכוונת וכל דבר שנעשה בעולם הזה הוא לא מקרי.

כעת אתם מוזמנים להתווכח איתי :)

יום שישי, 31 במאי 2013

פרשת הסופרלנד: לא גזענות. מציאות


נדרשתי היום להביע בפומבי את דעתי לגבי השערורייה שתפסה כותרות בכל כלי התקשורת אודות סופרלנד שהחליטה לעשות הפרדה בין יהודים וערבים. ימים נפרדים לאלה וימים נפרדים לאלה. אלמלא נדרשתי לתת את חוות דעתי - ייתכן שלא הייתי בכלל כותב את הפוסט הזה, אבל אם כבר שאלו את דעתי, ומכיוון שתשובתי לא היתה כנה, אינני שלם עם עצמי ויש לי בכל זאת מה לומר בנושא - החלטתי לשבת ולכתוב פוסט זה.

כשקראתי את הידיעה לראשונה - היא עברה לידי כמו כל ידיעה אחרת. לא הזדעזתי, לא נפלתי מהכסא, למעט הכותרת המאוד ברורה - לא טרחתי לשבת ולקרוא ולהיכנס ממש לפרטי פרטים. הרי אלו הן סוג ידיעות שהכותרת מספיק ברורה וחד משמעתית. מה זה כבר באמת משנה מה יהיה כתוב בפנים. מה זה כבר באמת משנה מה תהייה תגובת הסופרלנד ומה תהייה תגובת הח"כים הערביים שמן הסתם ירצו להביע את דעתם והעיתונאים גם ירצו מצידם לתת להם את הבמה להשמיע את דעותיהם. הרי התשובה והתגובה גם של אלה וגם של אלה ברורה מאליה. גם את תגובות הגולשים, בטוקבקים ובפייסבוק, לא טרחתי לקרוא (דבר שבדר"כ אני דווקא כן עושה). אבל הפעם היה לי ברור - החלוקה תהיה משהו כמו 80-20. 80% מזועזעים, כולל קריאות לשרוף את המקום, חרם וכו' וכו' ומשהו כמו 20% שיצדיקו את המהלך של סופרלנד בטענות שונות.

כאמור, כשנשאלתי היום מה דעתי בנושא - התגובה הספונטנית הראשונה שלי היתה להיות פוליטיקלי-קורקט ולומר "שזה לא לעניין ההפרדה הזו". למה אנחנו צריכים לחיות בחברה כזו? הרי אנחנו, העם היהודי, עבר בדיוק אותו דבר באירופה בשנות ה-30 וגם הרבה לפני כן, הרי לא הייתי רוצה שהילדים שלי יהיו מופרדים מאחרים בבית הספר, בתנועות נוער או בפארק שעשועים. זה נכון, הכל נכון, אבל יש גם דעה אחרת שחשוב שהיא תישמע. דעה שלא הבעתי אותה היום בדיוק שקיימנו בנושא במקום העבודה וזו דעה שצריך לקחת אותה בחשבון. לא חייבים להסכים איתה, אבל לפחות לשמוע אותה.

אבל לפני שאני אביע את דעתי אני אלך לכיוון אחר לרגע ומשם להגיע לעצם העניין. נניח שהזמנת (אתה או את) זוג כרטיסים לסרט עם בן/בת זוגך. מדובר בסרט שחיכיתם המון המון זמן שהוא ייצא לאקרנים, הזמנת כרטיסים במיוחד במקומות הכי טובים ואתם מגיעים לקולנוע ליהנות מערב איכותי. רק דבר אחד לא לקחת בחשבון... גם אני מאוד רוצה לראות את הסרט הזה, גם אני מגיע עם אישתי, אבל אנחנו לא מגיעים לבד... מכיוון שלא מצאנו בייביסיסטר לאותו ערב - אני מגיע לקולנוע עם שתי בנותיי (שנתיים וחצי וארבע וחצי). הרי אין בזה שום מניעה, אין שום הגבלה בחוק לגיל לבתי קולנוע. קניתי להם כרטיסים בכסף מלא. זה נכון, אמנם הסרט ממש ממש לא מעניין אותן, אבל אני מקווה שיהיה בסדר...  2 דקות בלבד עוברות והנה זה מתחיל.. . זו חטפה לשניה את הפופקורן, זו בתגובה צורחת מבכי ודוחפת את אחותה... זו בתגובה מצטרפת לסימפוניית הדמעות והצרחות, נשכבת על ריצפת הקולנוע, כשאני מנסה להרים אותה ולהרגיע אותה מתחילות צרחות ה"די! די! די!" הידועות שלה... היא רצה לכיוון אחותה, מושכת לה בשיער, שוב צרחות, שוב בכי. בדרכים לא דרכים אני מצליח להרגיע אותן, הן שוב חברות טובות, הפעם משחקות יחד, רצות בין כל השורות באולם בשירה וריקודים... נראה לי שהפונטאה ברורה. הערב המהנה שתכננתם יחד הפך עבורכם לסיוט אחת גדול. אתה יוצא מהאולם מרוט עצבים. רץ להנהלה, דורש את הכסף חזרה, מסביר שאתה לא מוכן לשבת ככה ולראות סרט. לא על זה שילמת כסף!

ומהסרט, אחרי שנרגעת, יצאת למסעדה. המלצרית מושיבה אתכם בשולחן היחיד הפנוי, אבל, מר גורלך ומולך יושב הומלס. כן, מה לעשות? גם להומלסים מותר לאכול משהו. הוא אסף את הכסף שלו בפחית שלו כל היום והוא נכנס לאכול. שום מלצר לא ימנע זאת ממנו. הוא לא התקלח כבר שבועות, זה ממש לא קשה לנחש, הוא מרוט, מאובק, שיער פרוע, והריח, אוי הריח, ועוד במקום סגור, הדבר היחיד שבא לך לעשות זה פשוט לברוח משם. ללכת ולחפש מסעדה אחרת. הרי מה תעשה? תדרוש מהמסעדה להוציא אותו? מי שמך? למה מי אתה? רק כי הוא מסריח ואתה לא? הוא לא בן אדם כמוך? אין לו פה ועיניים כמוך? לא יאה ולא נאה לך - תצא אתה!

אז מה אתה, מי אתה, בשתי הסיטואציות שהצגתי? האם אתה שונא ילדים? מתעב הומלסים? איך זה ייתכן? הרי רק אתמול ראיתי אותך נותן לקבצן ברחוב 5 שקלים, הרי רק שלשום סיפרת לי כמה אתה אוהב ומשתולל עם האחיינים שלך. לאאא, לא יכול להית שאתה כזה. אז מה כן? פשוט מאוד: הסיטואציה. הסיטואציה לא נוחה לך. אין לך שום בעיה עם ילדים, אין לך שום בעיה עם הומלסים, אתה אפילו מוכן לעשות משהו כדי לעזור להם, אבל באותה סיטואציה בה היית נמצא - היית מעדיף שהם לא יהיו שם.

יכול להיות שזה אפילו לטובתם! ילדים צריכים לשחק עם ילדים בני גילם. הומלסים אולי עדיף גם להם שיהיו במקום בו לא יבחנו אותם בזכוכית מגדלת במקום בו לא ידברו עליהם מאחורי הגב עם אין ספור לחשושים.

ולכאן ב-ד-י-ו-ק נכנס נושא הסופרלנד. בלי קשר למוצאם, עדתם או מינם יכול להיות שכל אחד ירגיש הרבה הרבה יותר נוח אם הוא יהיה בחברה אליה הוא רגיל, איתה הוא מסתדר בצורה הכי טובה שיש, אותה הוא מכיר. ההפרדה, באמת באמת עם כל הצער, היא בלתי נמנעת. היא תמנע הרבה מאוד חיכוכים והרבה מאוד מריבות שיכולות להסתיים רע מאוד, אצל שני הצדדים. נכון, היינו רוצים חברה מתוקנת, מושלמת, פלורליסטית. אנחנו לא שם. אנחנו רחוקים מאוד מאוד משם. ועד שזה יקרה הימים הנפרדים הם כנראה הפתרון. גם אם הוא נשמע מאוד מאוד מאוד צורם. אם היו אומרים "אין כניסה לערבים" לא היום, לא מחר ולא בכלל - כן, הסופרלנד היה היום נמחק מעל פני האדמה וגם אני הייתי מצטרף לאקט המחיקה, אבל הם באים ואומרים משהו אחר: יש ימים שסגורים למגזר כזה ויש ימים שסגורים למגזר אחר.

בחוה"מ פסח חיפשתי מקום בילוי נחמד לקחת את הבנות שלי. פעילות המתאימה לגילם, עדיף כמובן כזו שמשלבת טבע עם בעלי חיים. כך הגעתי תוך כדי חיפוש באינטרנט לפארק הדייג בקיבוץ מעיין צבי ליד זכרון יעקב. במקום יש גם פינת חי, גם ג'ימבורי, אפיית פיתות בטאבון, שייט בסירות, הפעלות לילדים, חוויית דייג כמובן. ממש מושלם. אלא שאז, כשנכנסתי לאתר שלהם - ראיתי מודעה שכתובה בזו הלשון: "טז' ניסן, יז' ניסן - ימים סגורים לציבור החרדי בלבד". מכיוון שאיני ממש בקיא בלוח השנה העיברי - פתחתי לוח שנה וראיתי - אלו אכן ימי חוה"מ - בדיוק הימים שרציתי לקחת את הבנות. כשהתקשרתי הם הסבירו לי: "מפאת צניעות והפרדה בין גברים ונשים - בימים אלו בלבד הכניסה היא למשפחות חרדיות בלבד". התאכזבתי, אבל ממש ממש לא הזדעזעתי. ממש לא חשבתי לרוץ עם האפליה הזו לתקשורת. זה בסדר. אתם יודעים מה? זה אפילו מעבר לבסדר - זו אפליה מתקנת! זו התחשבות אמיתית בצרכי מגזר מסויים שלא יאה לו להסתובב מול ילדות בנות 15 בביקיני וגם להם מותר יום (או יומיים) בשנה לבלות במקום שפחות 365 ימים לציבור החילוני.

לכן, לסיכום, אולי כדאי לקחת את כל נושא הימים הנפרדים קצת בפרופורציה. בשמיעה ראשונה זה נשמע בעייתי, מכעיס מאוד, גזענות לשמה. אבל במחשבה קצת יותר מושכלת זו מציאות שאולי עדיפה לכל הצדדים. בעיקר ובעיקר למגזר הערבי שרק מרוויח ממצב זה.