יום חמישי, 26 בנובמבר 2015

לחסום או לא לחסום? זו השאלה. הקרב על חוסמי הפרסומות באתרי החדשות

מי שאמר שבמלחמה יש רק מפסידים כנראה לא שמע על המלחמה בין האתרים הגדולים לבין חוסמי הפרסומות, שם בכל קרב יש מנצח חדש.

למי שלא יודע על מה אני מדבר, הנה הסבר קצר:

גולשים רבים סובלים כבר תקופה ארוכה מהפרסומות באתרי החדשות ברשת. אלו כבר לא אותם באנרים נחמדים ונעימים שאם בא לך ללחוץ את לוחץ ואם לא אתה ממשיך לקרוא בהנאה.

אלו כבר פרסומות אגרסיביות, שלא לומר ברוטליות, שקופצות לך על המסך בכל עמוד ועמוד, מציקות, מפריעות, מטרידות... ואוי ואבוי שתלחץ על העכבר. מיד יקפוץ לך חלון פופ אפ עם פרסומת.

בעלי האתרים משתמשים בנימוק הידוע כי הגולשים מקבלים את התוכן בחינם. גם אם טענה זו נכונה - זה האינטרנט. הוא הגיע לכאן בסוף המילניום הקודם והוא ישאר כאן עוד הרבה שנים. גם ערוץ 2 הוא בחינם ועדיין אף אחד שם לא חשב "להפציץ" בפרסומות בכל מקום אפשרי, כולל בתוכניות שוברות שיאי רייטינג כמו גמר האח הגדול או אירוע ספורטיבי כלשהו.

בעלי האתרים, לרבות אתרי חדשות, חייבים להפנים כי עלויות של אכסון שרתים ומשכורות לכתבים ועורכים צריכות להגיע בדרכים אחרות ויצירתיות, אבל בטח שלא על חשבון חוויית הגלישה והסיוט לקרוא כתבה בלי הפרעה.

אני אישית מכיר מקרוב את הנושא משני צידי המתרס. בין השנים 2002-2004 עבדתי באתר וואלה במחלקת התוכן ככתב וכעורך משמרת. בתקופה זו נחשפתי כבר אז לדילמה כמה פרסומות לשים בכל מדור וכל עמוד והיכן למקם אותם. לשמחתי הרבה, תמיד חוויית הגולש עמדה לנגד עיניו של המנכ"ל דאז, למורת רוחם של אנשי המכירות מהקומה העליונה.

משנת 2004 ועד 2012 הייתי מנהל התוכן והפרוייקטים של קבוצת אתרי חבר'ה ומנהל האתרים בפועל של האתרים חבר'ה, אתר ההיכרויות חבר'ה דייט ומקבילו דתי דייט לציבור הדתי, אתר פיק לשיתוף תמונות, אתר חמולה ואתר הפורומים הייד פארק. גם שם תמיד עמדה השאלה כיצד להפוך את האתרים לריווחיים. המדיניות של המנכ"לים היתה שכל קבוצת אתרי חבר'ה יהיו חינמיים. לא לגבות בשום אופן כסף מהגולשים. באנרים היו בהחלט פתרון, אבל הם כמעט ולא היו אפקטיביים. בעקבות כך, ההכנסות הגיעו בדרכים אחרות, בעיקר דרך דיוורים פרסומיים ושת"פים,

גם באתר 'בחדרי חרדים', שהייתי שותף בהקמה שלו בשנת 2008 ולאחר מכן מנהל התוכן שלו עד 2012, היו פרסומות אגרסיביות (מעברונים, באנר שליטה, מגה פלאזמה, פרי רול ועוד מכל הבא ליד). שם נתקלנו רבות בטרוניות רבות של גולשים ומצאנו את עצמנו מתמודדים לא אחת לנסות להסביר את העלות הגבוהה של תחזוקת האתר. היו גולשים שקיבלו את זה. היו גולשים אחרים שפשוט הצביעו ברגליים, בעיקר בפורומים, או חיפשו דרכים לחסום את הפרסומות.

רוב הנסיונות של הגולשים לחסום לא צלחו. אתרי החדשות, ובינהם גם אתר בחדרי חרדים, עברו להשתמש בטכנולוגיה כזו שחוסמי הפרסומות שהיו קיימים בסוף העשור הקודם (בעיקר לפלאש) כבר לא חסמו שום דבר והגולשים "נאלצו" לבלות באתרים ההלו עם הפרסומות מכל צד ומכל סוג.

התוצאה, אם תרצו: 0:1 לבעלי האתרים

אבל אז נולד תוסף adblock לדפדפן כרום שהוביל למהפיכה של ממש. התוסף, שנועד לחסום את הפרסומות הללו, סוף סוף הוא אכן עבד בהצלחה גדולה. חסם לחלוטין כל פרסומת בכל שפה שנכתבה. סוף סוף גלישה מהנה ושקטה. בדיוק כמו לצפות בתוכנית טלויזיה מוקלטת ולהריץ את הפרסומות.

התוצאה: תיקו 1:1



ראו בעלי האתרים כגון Ynet, גלובס, כיכר השבת ועוד כי גולשים רבים מתקינים את התוסף, כנראה גם חשו על בשרם את אובדן ההכנסות על-ידי ירידה משמעותית מהחשיפה ומההקלקות והחזירו מלחמה שערה: חוסם adbolck עם הודעה שבאתר זה לא ניתן לגלוש ועל הגולש להסיר את התוסף.

התוצאה 1:2 לבעלי האתרים

עד כאן תקציר הפרקים הקודמים.

והנה היום, פרק חדש נולד. אתר Geektime מדווח כי יזם מוכשר בשם רון רייטר פיתח תוסף על תוסף, חוסם על חוסם. במילים אחרות: חוסם לאנטי חוסם הפרסומות ובצורה כזו כופף את היד של האתרים ומאפשר לגולשים לגלוש בהם עם חוסם הפרסומות...

התוצאה: תיקו 2:2

איך ייגמר המשחק? קשה לדעת. אנחנו כנראה הולכים להארכה ואני אמשיך לעדכן...

יום שבת, 21 בנובמבר 2015

אולי בזכות הכדורגל יש סיכוי להידברות עם הפלסטינים

בשנת 1991 יצא הסרט 'גמר גביע' בכיכובם של משה אבגי, מוחמד בכרי ובסאם זועמט. אחד הסרטים החשובים לטעמי שיצר הקולנוע הישראלי, במציאות הישראלית בה הספורט נפגש עם מלחמה וטרור משני צידי המתרס.

במשפט אחד לאלו שלא צפו או שמעו: הסרט מספר על סיפורו של חייל מילואים, בתקופת מלחמת לבנון הראשונה, שנופל בשבי בידי ארגון אש"ף. אז מסתבר לשוביו שיש לו כרטיס לגמר גביע העולם בכדורגל שאמור להתקיים כמה שבועות אח"כ. בזכות השיחות על כדורגל הם מצליחים להתקרב ואפילו להפוך לחברים, בלי שום קשר לעובדה ששניהם אוייבים.

הערב (20.11.2015) צפיתי בקונצרט, פשוט כמשמעו, בו ברצלונה הציגה משחק כדורגל מושלם על אחת הבמות המרכזיות שיש מול היריבה הגדולה שלה ריאל מדריד וריסקה אותה עם 0:4 מוחץ.



לא צריך בכלל לנחש שבמשחק הזה צפו בכל העולם מאות רבות של מיליונים, בלי שום קשר לדת ולאום. אני משוכנע שגם באלפי בתים בעזה, רמאללה וחברון ישבו מול הטלויזיה ונהנו מכל מסירה ובעיטה של סוארז, ניימאר ואינייסטה.

ומצד שני, ממש במקביל, בערץ 2 ו-10 ובכל אתרי האינטרנט, דיווחים שוטפים על פיגוע הדקירה בקריית גת עם ארבעה פצועים ומצוד אחר המחבל שנמלט ואמבולנסים, ושידור ישיר ודיווחים מהשטח... כאילו עולם אחר לגמרי. מצאתי את עצמי מזפזפ בין המשחק ובין הדרמה בקרית גת במציאות שנראית בלתי אפשרית... (מעניין אם היה רק ערוץ אחד שוב היינו זוכים למסך המפוצל המפורסם).



ופתאום אני חושב על זה, וכבר חשבו על זה 30 שנה קודם בסרט 'גמר גביע': אך ורק הכדורגל יכול להוות גשר ומכנה משותף ביננו לבינם. בלי שום סימפטיה אליו, אין לי בכלל ספק שהמחבל שביצע את הפיגוע צפה, כמוני, בגרמניה מוחצת את ברזיל עם 1:7 בקיץ. וגם אם הוא מוסת מהמדרשות במסגדים ומבטחים לו 70 בתולות - לא ייתכן שהשמות מסי ורונאלדו לא אומרים לו כלום.

אז איך לוקחים את זה מכאן? קטונטי. האם זה ימנע פיגועים? בודאות לא. אבל לפחות סוף סוף יש על מה לדבר איתם ואולי אולי אולי לתת להם קמצוץ של תקווה בזכות ה-22 שרצים על הדשא.

גלעד שליט סיפר שצפה בשבי בהפועל ת"א בליגת האלופות בצוותא עם מחבלים של החמאס ששמרו עליו. מה יותר הזוי מזה? זה לא היה מונע בשום אופן את החטיפה שלו ובהחלט ייתכן שהוא היה מוצא להורג על ידם, אבל עצם העובדה שיש להם על מה לדבר וייתכן ששניהם אוהדים את אותה קבוצה באירופה או את אותה נבחרת במונדיאל - זה דבר מדהים.

אם כל מיני ארגונים מחפשים הידברות אמיתית עם הפלסטינים - אני מציע להתחיל בכדורגל. אין שום טעם לדבר ישר על אדמות ושטחים והיסטוריה של אלימות ומי היה פה קודם ומי אשם... דברו על ברצלונה, ריאל, ברזיל וארגנטינה. אחרי שתעברו בהצלחה גדולה את הגשר הזה - אפשר יהיה, אולי, לעבור לנושאים קצת פחות חשובים...

יום שני, 16 בנובמבר 2015

מתקפת הטרור על פריז - כותרות העיתונים בכל העולם

ב-13 בנובמבר 2015 התרחש אירוע הטרור מהחמורים שידעה אירופה והעולם כולו: שישה פיגועים במקביל בפריז בירת צרפת שנכון לכתיבת שורות אלה גבו את חייהם של 130 אזרחים חפים מפשע. את האחריות לאירוע נטל ארגון דאעש.

אין מילים לתאר את גודל הצער, התדהמה והזעם. התמונות מהאירועים היו קשות ביותר של גופות מוטלות על הרצפה ופחד אמיתי ברחובות פריז.

העולם כולו הזדעזע וזה כמובן בא לידי ביטוי בכותרות העיתונים שלמחרת בכל העולם כולו.

נתחיל כמובן עם עיתוני צרפת שבשטחה התחולל אירוע הטרור ומרבית הנרצחים הם אזרחיה






גם בישראל העיתונות לא נותרה אדישה נוכח מראות הזוועה. אלו כותרות עיתוני ישראל ביום ראשון בבוקר





גם עיתוני ארה"ב לא נשארו אדישים והנה מבחר מצומצם של העיתונים הגדולים ביותר במדינה



























והנה כותרות העיתונים משאר מדינות העולם

בריטניה



 בלגיה

קנדה



ארגנטינה
 ברזיל

אוסטריה


  גרמניה


הולנד

 טורקיה
 יוון
 מקסיקו
 ספרד
 צ'כיה

 שבדיה