בשנת 1991 יצא הסרט 'גמר גביע' בכיכובם של משה אבגי, מוחמד בכרי ובסאם זועמט. אחד הסרטים החשובים לטעמי שיצר הקולנוע הישראלי, במציאות הישראלית בה הספורט נפגש עם מלחמה וטרור משני צידי המתרס.
במשפט אחד לאלו שלא צפו או שמעו: הסרט מספר על סיפורו של חייל מילואים, בתקופת מלחמת לבנון הראשונה, שנופל בשבי בידי ארגון אש"ף. אז מסתבר לשוביו שיש לו כרטיס לגמר גביע העולם בכדורגל שאמור להתקיים כמה שבועות אח"כ. בזכות השיחות על כדורגל הם מצליחים להתקרב ואפילו להפוך לחברים, בלי שום קשר לעובדה ששניהם אוייבים.
הערב (20.11.2015) צפיתי בקונצרט, פשוט כמשמעו, בו ברצלונה הציגה משחק כדורגל מושלם על אחת הבמות המרכזיות שיש מול היריבה הגדולה שלה ריאל מדריד וריסקה אותה עם 0:4 מוחץ.
לא צריך בכלל לנחש שבמשחק הזה צפו בכל העולם מאות רבות של מיליונים, בלי שום קשר לדת ולאום. אני משוכנע שגם באלפי בתים בעזה, רמאללה וחברון ישבו מול הטלויזיה ונהנו מכל מסירה ובעיטה של סוארז, ניימאר ואינייסטה.
ומצד שני, ממש במקביל, בערץ 2 ו-10 ובכל אתרי האינטרנט, דיווחים שוטפים על פיגוע הדקירה בקריית גת עם ארבעה פצועים ומצוד אחר המחבל שנמלט ואמבולנסים, ושידור ישיר ודיווחים מהשטח... כאילו עולם אחר לגמרי. מצאתי את עצמי מזפזפ בין המשחק ובין הדרמה בקרית גת במציאות שנראית בלתי אפשרית... (מעניין אם היה רק ערוץ אחד שוב היינו זוכים למסך המפוצל המפורסם).
ופתאום אני חושב על זה, וכבר חשבו על זה 30 שנה קודם בסרט 'גמר גביע': אך ורק הכדורגל יכול להוות גשר ומכנה משותף ביננו לבינם. בלי שום סימפטיה אליו, אין לי בכלל ספק שהמחבל שביצע את הפיגוע צפה, כמוני, בגרמניה מוחצת את ברזיל עם 1:7 בקיץ. וגם אם הוא מוסת מהמדרשות במסגדים ומבטחים לו 70 בתולות - לא ייתכן שהשמות מסי ורונאלדו לא אומרים לו כלום.
אז איך לוקחים את זה מכאן? קטונטי. האם זה ימנע פיגועים? בודאות לא. אבל לפחות סוף סוף יש על מה לדבר איתם ואולי אולי אולי לתת להם קמצוץ של תקווה בזכות ה-22 שרצים על הדשא.
גלעד שליט סיפר שצפה בשבי בהפועל ת"א בליגת האלופות בצוותא עם מחבלים של החמאס ששמרו עליו. מה יותר הזוי מזה? זה לא היה מונע בשום אופן את החטיפה שלו ובהחלט ייתכן שהוא היה מוצא להורג על ידם, אבל עצם העובדה שיש להם על מה לדבר וייתכן ששניהם אוהדים את אותה קבוצה באירופה או את אותה נבחרת במונדיאל - זה דבר מדהים.
אם כל מיני ארגונים מחפשים הידברות אמיתית עם הפלסטינים - אני מציע להתחיל בכדורגל. אין שום טעם לדבר ישר על אדמות ושטחים והיסטוריה של אלימות ומי היה פה קודם ומי אשם... דברו על ברצלונה, ריאל, ברזיל וארגנטינה. אחרי שתעברו בהצלחה גדולה את הגשר הזה - אפשר יהיה, אולי, לעבור לנושאים קצת פחות חשובים...
במשפט אחד לאלו שלא צפו או שמעו: הסרט מספר על סיפורו של חייל מילואים, בתקופת מלחמת לבנון הראשונה, שנופל בשבי בידי ארגון אש"ף. אז מסתבר לשוביו שיש לו כרטיס לגמר גביע העולם בכדורגל שאמור להתקיים כמה שבועות אח"כ. בזכות השיחות על כדורגל הם מצליחים להתקרב ואפילו להפוך לחברים, בלי שום קשר לעובדה ששניהם אוייבים.
הערב (20.11.2015) צפיתי בקונצרט, פשוט כמשמעו, בו ברצלונה הציגה משחק כדורגל מושלם על אחת הבמות המרכזיות שיש מול היריבה הגדולה שלה ריאל מדריד וריסקה אותה עם 0:4 מוחץ.
לא צריך בכלל לנחש שבמשחק הזה צפו בכל העולם מאות רבות של מיליונים, בלי שום קשר לדת ולאום. אני משוכנע שגם באלפי בתים בעזה, רמאללה וחברון ישבו מול הטלויזיה ונהנו מכל מסירה ובעיטה של סוארז, ניימאר ואינייסטה.
ומצד שני, ממש במקביל, בערץ 2 ו-10 ובכל אתרי האינטרנט, דיווחים שוטפים על פיגוע הדקירה בקריית גת עם ארבעה פצועים ומצוד אחר המחבל שנמלט ואמבולנסים, ושידור ישיר ודיווחים מהשטח... כאילו עולם אחר לגמרי. מצאתי את עצמי מזפזפ בין המשחק ובין הדרמה בקרית גת במציאות שנראית בלתי אפשרית... (מעניין אם היה רק ערוץ אחד שוב היינו זוכים למסך המפוצל המפורסם).
ופתאום אני חושב על זה, וכבר חשבו על זה 30 שנה קודם בסרט 'גמר גביע': אך ורק הכדורגל יכול להוות גשר ומכנה משותף ביננו לבינם. בלי שום סימפטיה אליו, אין לי בכלל ספק שהמחבל שביצע את הפיגוע צפה, כמוני, בגרמניה מוחצת את ברזיל עם 1:7 בקיץ. וגם אם הוא מוסת מהמדרשות במסגדים ומבטחים לו 70 בתולות - לא ייתכן שהשמות מסי ורונאלדו לא אומרים לו כלום.
אז איך לוקחים את זה מכאן? קטונטי. האם זה ימנע פיגועים? בודאות לא. אבל לפחות סוף סוף יש על מה לדבר איתם ואולי אולי אולי לתת להם קמצוץ של תקווה בזכות ה-22 שרצים על הדשא.
גלעד שליט סיפר שצפה בשבי בהפועל ת"א בליגת האלופות בצוותא עם מחבלים של החמאס ששמרו עליו. מה יותר הזוי מזה? זה לא היה מונע בשום אופן את החטיפה שלו ובהחלט ייתכן שהוא היה מוצא להורג על ידם, אבל עצם העובדה שיש להם על מה לדבר וייתכן ששניהם אוהדים את אותה קבוצה באירופה או את אותה נבחרת במונדיאל - זה דבר מדהים.
אם כל מיני ארגונים מחפשים הידברות אמיתית עם הפלסטינים - אני מציע להתחיל בכדורגל. אין שום טעם לדבר ישר על אדמות ושטחים והיסטוריה של אלימות ומי היה פה קודם ומי אשם... דברו על ברצלונה, ריאל, ברזיל וארגנטינה. אחרי שתעברו בהצלחה גדולה את הגשר הזה - אפשר יהיה, אולי, לעבור לנושאים קצת פחות חשובים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה